איך להגיב כשמתאמן אומר שהאימון לא עובד, גישה מעצימה להמשך ההתקדמות

כשמתאמן אומר לך "האימון לא עובד", זו לא תלונה, זו הזדמנות. רוב המאמנים ממהרים להגן על התוכנית שלהם. הגישה הנכונה הפוכה: קודם תקשיב, אחר כך תראה נתונים, ורק אז תחליט יחד עם המתאמן מה השלב הבא.

מה לעשות כשמתאמן אומר שהאימון לא עובד? מענה מהיר

תחושת סטגנציה באימון היא מצב שבו המתאמן מרגיש שאין התקדמות, למרות השקעה רציפה בזמן ובמאמץ. זו אחת הסיבות הנפוצות ביותר לנשירה מתהליך אימון.

הבעיה: רוב המאמנים מגיבים בהגנתיות או בהסבר טכני ארוך. שניהם לא עוזרים. המתאמן לא מחפש הרצאה, הוא מחפש שמישהו יבין אותו.

הצעד הראשון הוא להכיר בתחושה בקצרה: "אני שומע אותך. בוא נסתכל יחד על מה שקרה בשמונה השבועות האחרונים." שלוש שניות של הכרה שוות יותר מחמש דקות של הצדקות.

כשמתאמן מרגיש שהמאמן שלו לא מקשיב לתחושות שלו, הוא מפסיק לסמוך על התהליך כולו. אמון הוא הבסיס שעליו עומד כל שינוי התנהגותי.

פרופ' אריק ריימונד איגו, פסיכולוג חברתי, אוניברסיטת לימריק, אירלנד, כפי שצוטט במחקריו על ויסות עצמי ואמון בתהליכי שינוי

למה חשוב להכיר בתחושת הקושי כחלק מתהליך האימון?

הכרה בקושי של המתאמן היא פעולה מקצועית, לא רגשנות. היא מחזקת את האמון ומונעת נשירה בנקודה הקריטית ביותר של התהליך.

לפי מאמר של מכון וינגייט, ישנם אנשים שהתגובה האימונית שלהם לאימונים קלים נמוכה יחסית, ולכן אחרי מספר שבועות צריך להתאים את התוכנית. כלומר: לא כל עצירה היא כישלון, חלקה היא מידע.

המאמן שמכיר בזה בקול רם, שאומר "זה קורה, וזה אומר לנו משהו", הופך את הקושי לחלק מהתוכנית ולא לאיום עליה.

איך מגיבים בצורה שמחזקת אמון ומחויבות?

תגובה מחזקת מחויבות היא תגובה שמשלבת הקשבה, נתונים ושאלה אחת פתוחה, ולא הסבר חד-צדדי על למה התוכנית נכונה.

שלושה שלבים שעובדים בשטח:

• הכרה: "אני שומע שאתה מרגיש תקוע. זה מתסכל, ואני מבין למה."
• נתונים: "בוא נסתכל ביחד. לפני שמונה שבועות הרמת X ק"ג, היום אתה מרים Y. זה שינוי של Z אחוז."
• שאלה: "מה לדעתך השתנה בחיים שלך בתקופה הזו? שינה, לחץ, תזונה?"

לפי Profactory, מומלץ להחליף תוכנית כל חודש-חודשיים כדי שהגוף לא יתרגל. השאלה השלישית פותחת את הדלת לשינוי כזה מבלי שהמאמן "מסגיר" שהתוכנית אולי לא מספיקה.

דוגמאות לדיאלוגים מעצימים וטיפים לתגובה מקצועית

דיאלוג מעצים הוא שיחה שבה המאמן מוביל את המתאמן לתובנה עצמאית, במקום לספק לו תשובה מוכנה.

לפי Israel Body, מתאמן מתחיל עד בינוני צריך לעבוד עם 60%-70% מהמשקל המקסימלי שהוא מסוגל להרים פעם אחת. כשמתאמן לא מודע לנקודת ההתחלה שלו, כל עצירה נראית כישלון. תיעוד מדויק הוא הנשק שלך.

CoachUp מאפשרת למאמנים לעקוב אחר ההתקדמות של המתאמן בין הפגישות באופן אוטומטי, כך שכשמגיע הרגע הזה של "לא רואה תוצאות", יש לך נתונים מוכנים לפני שהשיחה בכלל מתחילה.

איך מעקב אוטומטי עוזר להתמודד עם תחושת סטגנציה כשהאימון לא עובד?

מעקב אוטומטי הוא תיעוד שוטף של נתוני אימון ויעדים שמתבצע ללא עבודת אדמיניסטרציה ידנית מצד המאמן, ומאפשר לשני הצדדים לראות תמונה מלאה בכל רגע נתון.

לפי Bashgal, מעקב אחר התקדמות יכול להיות פשוט כמו ניהול יומן. אבל כשהמאמן עושה זאת ידנית, הוא מבזבז זמן שאפשר להשקיע באימון עצמו.

CoachUp מטפלת בחלק הזה בשבילך. המתאמן רואה את ההתקדמות שלו בין הפגישות, מה שמחזיק את המוטיבציה גבוהה גם ביום שלפני האימון.

הצעד הבא שתוכל לעשות עכשיו

בפגישה הבאה שלך, לפני שאתה מסביר כל דבר, פתח את הרישומים של המתאמן ושאל: "בוא נסתכל יחד מאיפה התחלת." נתון אחד אמיתי שווה יותר מכל הסבר.

אם אין לך נתונים זמינים, זה הזמן לבנות מערכת מעקב שתעבוד בשבילך, לא להסתמך על הזיכרון שלך או של המתאמן.